עובדות ומספרים

רוב חיות המשק נמצאות במשך כל חייהן בתנאי גידול המסבים להן מתח ומצוקה רבים, והמקשים עליהן לבטא פעולות טבעיות פשוטות המאפיינות אותן כבעלי-חיים. המצב הלך והחמיר בעשורים האחרונים, לאור הגידול המתמיד בצריכת האדם של חלבון מן החי (בשר, דגים, ביצים וחלב) והלחץ הכלכלי על המגדלים. הראשון דורש גידול במספר חיות המשק, והשני דורש ייעול באופן גידולם, מה שהביא להופעתם של משקים תעשייתיים בהן החיות הן לא יותר מ”יחידת ייצור”, ותנאי המחיה בהן משקפים את המינימום שיאפשר ל”יחידת הייצור” להיות רווחית. בנוסף לפגיעה החמורה ברווחת בעלי החיים, למשקים אלו השלכות קשות על בני-האדם הפועלים בהם.

המשקים המשפחתיים הקטנים, בהם החיות נהנו מטיפול ויחס אינדיבידואלי, הלכו ונעלמו מהנוף, וכיום הם מהווים אחוז קטן מאוד מסך חקלאות חיות המשק.

להלן תמצית תיאור תנאי הגידול של תרנגולות, וההשלכות שלהם על רווחת בעלי החיים.

תרנגולות לתעשיית הביצים (מטילות)

גידול מטילות – ישראל

בישראל כ- 8,000,000 תרנגולות מטילות.

כ- 99% מהתרנגולות המטילות ביצים בישראל מוחזקות בכלובי סוללה.

כלובי סוללה נחשבים לאחת משיטות הגידול האכזריות ביותר בחקלאות התעשייתית, וברוב הארצות המערביות ישנו תהליך של הוצאת צורת גידול זו מהחוק.

בשיטת גידול זו התרנגולות מוחזקות לכל אורך חייהן בשורות על גבי שורות של כלובי רשת חשופים, בצפיפות איומה ותחת תנאים מחפירים.

בכל כלוב מוחזקות מספר תרנגולות, כך שלכל אחת שטח מחיה מצומצם ביותר – פחות מדף מדפסת A4 – בו הן אינן יכולות אפילו לפרוש כנפיים או לעמוד זקוף. עקב הצפיפות הקיצונית והתסכול שבכליאה בכלוב נטול גירויים, התרנגולות פוצעות זו את זו. כפות רגליהן מתעוותות כתוצאה מרשת המתכת המשופעת עליה הן נאלצות לעמוד על מנת שהביצים יתגלגלו לתעלת האיסוף וההפרשות יפלו מטה.

עם סיום עונת ההטלה, מרעיבים את התרנגולות במשך כעשרה ימים עד שבועיים, לעיתים במקביל למניעת מים לתקופה של מספר ימים, על מנת להאיץ את חידוש ההטלה.

לאורך כל חייהן התרנגולות המטילות חוות מתח, מצוקה ואפיסת כוחות. למעשה, כרבע מהתרנגולות לא מצליחות לחיות עד ליום השחיטה המיועד, ומתות כתוצאה מתנאי החיים הקשים בלול.

תהליך ההובלה לשחיטה של מטילות בסוף דרכן היה בעבר גם הוא רצוף סבל רב. כיום, הודות לפעילות של חי-משק, המטילות מומתות ליד הלול.

גידול מטילות – מגמה עולמית

כלובי סוללה נאסרו לשימוש ב-32 מדינות בעולם.

באיחוד האירופי נאסרה הרעבת התרנגולות וכן נאסרה הכנסת כלובי סוללה חדשים לשימוש החל משנת 2003. החל מ-2012 גם כלובי הסוללה הישנים אסורים לשימוש, ובמקומם דרישת המינימום היא לכלובים מאובזרים – כלובים מעט גדולים יותר (750 סמ”ר לתרנגולת) הכוללים אביזרים כגון תאי הטלה, משטח להשחזת ציפורניים, מצע חול לניקור ומוטות לעמידה.

מדינות רבות באיחוד (גרמניה, הולנד, שוויץ, בלגיה ואוסטריה) אסרו לכלוא תרנגולות גם בכלובים מאובזרים, והמגמה בתעשייה האירופית באופן כללי בשנים האחרונות היא מעבר ללולים ללא כלובים. מגמה זו מחוזקת על ידי מעבר של תאגידי מזון רבים, באופן וולונטרי, להפסקת השימוש והמכירה של ביצי כלובים (מונופרי בצרפת, קואופ באיטליה וסיינסבורי באנגליה הן רק דוגמאות מעטות למגמה גוברת זו).

בארה”ב התקבלו חוקים לאיסור הדרגתי על השימוש בכלובי סוללה בקליפורניה, באוהיו ובמישיגן.

באחרונה נחתם הסכם בין תעשיית הביצים האמריקנית לבין ארגוני בעלי-החיים, שלפיו יקדמו חקיקה משותפת לאיסור על השימוש בכלובי סוללה ולהתקנת תקן מחמיר יותר מהתקן האירופי המינימלי.